פסקי תוספות על בבא בתרא רס״א

« פסקי תוספות על בבא בתרא ר״ס פסקי תוספות על בבא בתרא רס״ב »

1 תוספות פתח ↗

וחכמים אומרים גובה את הקרן. משמע שגובה ע"פ השטר ואפי' ממשעבדי וקשה לר"י דלמה השטר כשר כיון שהעדים עוברין על לא תשימון כדתנן באיזהו נשך ב"מ דף עה: ואע"ג דאינן עדי חמס שאין מרויחין כלום הא קיימא לן כאביי סנהדרין כז. דעבריין אוכל נבלות להכעיס פסול והא דלא תני בזה בורר שם דף כז: ה"נ לא תנא לוה אלא בכלל מלוה הוא כדמפרש התם דף כה. בגמ' מלוה ברבית מלוה הבאה לו ברבית ואין לומר דמיירי כגון שאין ניכר הרבית בשטר אלא כתב סתם פלוני לוה מפלוני מנה והעדים היו סבורים שהיה הכל קרן ואח"כ נודע שהיה בו רבית דהא בפרק איזהו נשך ב"מ דף עב. ושם משני ר' יוחנן אההיא דשטרי חוב המוקדמין פסולין אפי' תימא רבנן גזרה שמא יגבה מזמן ראשון ואם אין ניכר הרבית בשטר שיש בו רבית נמי נגזור שמא יגבה גם הרבית בתורת קרן ואין לומר דלכך כשרין שלא עשו שומא כיון שניכר הרבית מתוך השטר לא יבא לגבות הרבית ע"י שטר זה והא דתנן באיזהו נשך שם דף עה: שהעדים עוברים בלא תעשה היינו כשאין הרבית בשטר ניכר דהא אמר בשמעתין ובהמניח ב"ק דף ל: ושם דמשעת כתיבה עבד ליה שומא א"כ בשטר זה עוברין בלא תעשה וי"ל דלא תשימון לאינשי במלוה ולוה וערב משמע להו ולא עדים ולהכי לא מיפסלי כדאמרי' ב"מ דף ה: לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו א"נ כגון שיש עדים שהיו אנוסין מחמת נפשות וכן י"ל בשטרי חוב המוקדמין דאית דמוקי לה כר"מ אבל לרבנן כשרין ואפי' ר"מ אינו פוסל אלא מטעם קנס ואמאי והלא עדים פסולים הן שחתמו על השטר מוקדם אלא י"ל שיש עדים שהיו אנוסין מחמת נפשות א"נ י"ל דהתם כגון שאומרים טעינו בשנות המלך ואומר ר"י דהלכה כרבנן דאע"ג דקיי"ל כר"מ בגזירותיו עירובין מז. דוקא בגזירותיו אבל לא בקנסותיו וכן פסקו הלכות גדולות מטעם זה כרבנן דר"מ יבמות לז. במעוברת חבירו ומינקת חבירו:

1 ריחיה חלא וטעמיה חמרא מברך בורא פרי הגפן:

« פסקי תוספות על בבא בתרא ר״ס פסקי תוספות על בבא בתרא רס״ב »